הרחב הכל
כווץ הכל
זהו סיפור על עובדת סוציאלית שיש לה כבר כאב ראש מ-38 תיקים עליהם היא עובדת במקביל והיא כבר מרגישה תשושה. היא רווקה וגרה לבדה, יש לה חבר/יזיז שהיא מאוד אוהבת, קריירה שרק נערמת ולחיים ענקיות שיש רק לשחקניות שקוראים להם רנה זלווגר, מן מתיקות נמרחת ושבלונית שאופפת אותה ברוב הסרטים שלה, אבל בסרט הזה משהו קורה ורנה זלווגר כן מצליחה לעשות את העבודה שלה, אם נדבר לרגע על יכולות משחק דווקא בסרט הזה ראיתי צדדים אחרים בה, אולי עד עכשיו היא בחרה לשחק בז'אנר הלא נכון, אימה עושה לה כל כך הרבה יותר טוב מאשר סתם קומדיות רומנטיות מהסוג התפל.המשך...
זה לא סוד שהנאצים עשו ניסויים בבני אדם, עוד לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, לפחות על פי מה שג'ואל שומכר (!!!) מנסה לספר לנו בסרט הזוועה הזוועתי האחרון שלו. השנה היא 1936, המיקום ארה"ב, היטלר שולח לחווה מבודדת מעבר לים חוקר מיסטי שיבחן את הימצאותה של אבן נורדית בעלת איכויות קסומות שיכולה לגרום (באם תימצא הדרך הנכונה) למשתמש בה לזכות במתת חיי הנתח. החוקר נכנס אל חייה של משפחה שרק חושבים שהם מארחים אותו ללילה אחד או מקסימום ליומיים, שבעים שנה אחרי הם עדיין מארחים אותו, אף אחד לא הזדקן אפילו ביום, לאט לאט מתגלה לנו הסיפור של משפחה שעושה הכול כדי לשתף פעולה עם רוע שלא מהעולם הזה, לספק לו בני אדם.
לארט בקסטיין יש אבא מאפיונר, הוא נפגש איתו פעם בחודש באותה המסעדה ויושב לאכול איתו באותו השולחן כל פעם מחדש. האב נמצא תחת עינה הבוחנת של הרשויות וכבר שנים הוא מרחיק את הילד מהעסקים המפוקפקים שלו. האווירה המשפחתית מאוד מלאכותית, אבל ארט בסך הכול חי את חייו כאילו הוא לא באמת בן של פושע. הוא עובד ברשת של חנויות ספרים בתור מוכר זוטר, הוא שוכב עם הבוסית שלו כי אם לא הוא יודע שהיא תתעמר בו. הוא לא מבלה יותר מדי והוא עומד בפני הקיץ האחרון שלו אחרי סיום התואר לפני שהוא יילך למצוא התמחות ויתחיל לחיות את חייו מבחינת קריירה.
נגיד והתגייסתם, נגיד והגעתם למחלקת חבלה באחד הפלחה"נים, נגיד והפכתם להיות חיילים מהמניין בתקופה סוערת יחסית, נגיד ויש לכם רזומה מאוד רחב בחיסול מטענים בעייתיים, נגיד ואתם עושים את העבודה שלכם בצורה מאוד אגרסיבית ולמתבוננים מהצד הדבר נראה כאילו אתם זורקים זין כשאתם בסך הכול יודעים שלפרק פצצה זה כמו להתנות איתה אהבים, צריך ללטף אותה ולגעת בקימורים המשופלים שלי, צריך לראות אילו חוטים יוצאים ממנה ועוד יותר חשוב אלו חוטים מתחברים אליה, נהיה לכם חם כל פעם שאתם מתקרבים אליה ולא פעם קרה שיצאתם מהסרט של להיות חיילים שהולכים על פי פקודות ומוסכמות ופשוט מורידים את חליפת החבלה ומתמודדים עם האישה, סליחה - עם הפצצה, עם בגדים קצרים.
איך מתמודדים עם סרט שיוצא יותר טוב ממה שציפיתם ממנו שיהיה? במיוחד אחרי שקוראים את תקציר העלילה לא מתלהבים ממנו במיוחד,
קרוב ל-40 דקות אחרי תחילת הסרט עדיין לא ישבתי ברגליים חבוקות ועם לב דופק בחוזקה. כל כך הרבה ציפיתי לראות את הסרט הזה, סרט שנעשה במינימום כסף והכניס הרבה מאוד ממון לבחור ישראלי בשם אורן פלי. בתור סרט שקוראים לו "פעילות על טבעית" אתה מצפה שהסרט אמנם לא יכיל את האפקטים הכי טובים ושלא יביא יכולות משחק כל כך טובות, או קיי, אתה גם לא באמת מצפה לגלות איזו סופר מפלצת שתגרום לסיוטים בלילה. אבל אתה כן מצפה שהעלילה תהיה יותר זורמת, יותר מותחת. ולא, אם מביאים לנו מספר קטעים קצרים שאם מחברים אותם אחד לשני יוצרים בקושי 10 דקות נורמליות של קצת אקסטזה מהסרט אז זה לא הופך את הסרט למוצלח.
אני מאוד אוהב סרטים עתידניים/מית'יים/מלאי אפוקליפסה/מפלצות, מלאכים, שדים ושות'. אלו הסרטים שלרוב מצליחים לעורר הרבה עניין, ולרוב הרבה לפני צאתם מצליחים לעורר סערה שבוחשת ברגשות המעריצים עוד הרבה לפני שהסרט יוצא אל המסך הגדול. בעידן האינטרנט השמועות גוברות במיוחד והציפיות לרוב מרקיעות הרבה יותר ממה שהסרט באמת ראוי לקבל.